גב' יעל אדלר

הוראת השפה האנגלית מאפשרת לי לעקוב אחר ההשפעה הטרנספורמטיבית של מיומנות השפה על דרכם האקדמית של סטודנטים. עניין זה חורג מיכולת לשונית בלבד; ידיעת השפה האנגלית מעצימה את הסטודנטים ואת הסטודנטיות ומכינה את הקרקע לגישור על פערים תרבותיים ולטיפוח קהילה אקדמית משותפת.

בשיעורים, אני נוקטת בגישה רב־גונית המשלבת מעורבות סטודנטים בשיעור, התעמקות לשונית וטיפוח מיומנויות חשיבה ביקורתית. אחד העקרונות המרכזיים בהוראה שלי הוא ליצור סביבה שבה התלמידים והתלמידות משתתפים באופן פעיל במסע הלמידה שלהם.

אחת הדרכים לעשות זאת היא שילוב פעילויות למידה אינטראקטיביות, למשל משחקי שפה על פלטפורמות דיגיטליות, כגוןQuizlet, Padlet, Kahoot!, Google Forms  ועוד, כדי להפוך את רכישת השפה לחוויה מהנה. פעילויות אלו מטפחות אווירה נוחה ותומכת בכיתה, נוסף על בניית מיומנות שפה. ברמות המתקדמים ניתן דגש בניתוח ביקורתי ובביטוי של רעיונות עמוקים באמצעות דיונים ופרויקטים משותפים. שיטה זו מחדדת את כישורי השפה של הסטודנטים והסטודנטיות ומטפחת את יכולתם לעיסוק בתוכן אקדמי מורכב.

להבנתי, חשוב לטפח אצל הסטודנטים מיומנויות למידה עכשוויות, ובכלל זה להתייחס לכלים העדכניים שמשתמשים בבינה מלאכותית. אחת הדוגמאות הבולטות היא השילוב של  ChatGPTבלמידה, שמציע לתלמידים חווית למידה ייחודית וסוחפת. תרגול עם ChatGPT משרת מטרה כפולה: הוא מספק תרגול שפה רב ערך, בזכות הצורך לכתוב פרומפטים מדויקים לתוכנה כדי לקבל את התוצר המבוקש, מיומנות זו מתיישבת עם המטרה הרחבה יותר של הכנת סטודנטים וסטודנטיות לא רק להצלחה אקדמית, אלא גם לדרישות של שוק התעסוקה, שהוא שוק מונע טכנולוגית.

ידיעת אנגלית היא כלי בסיסי למחקר אקדמי ולשיתופי פעולה מחקריים. הבחירה שלי להתמקד בהוראת אנגלית כשפה זרה (EFL) הן ברמת BA והן ברמת MA מבוססת על ההבנה כי מיומנות שפה היא לא רק מיומנות בסיסית, אלא גם שער למצוינות אקדמית. בעולם המקושר של ימינו, אנגלית משמשת כשפה אוניברסלית לתקשורת ולשיתוף פעולה מדעי. לצד פיתוח מיומנויות לניתוח והבנה של טקסטים אקדמיים באנגלית, חשוב, בעיני, לאפשר לסטודנטים ולסטודנטיות לפתח את מיומנות הדיבור השוטף באנגלית. ממד זה של פיתוח השפה כרוך באבסורד שמלווה את הוראת הסטודנטים הישראלים: מצד אחד, הם מאוד מעוניינים לפתח את הדיבור השוטף באנגלית ומכירים בחשיבות העניין; מצד שני, הם נבוכים ונמנעים מדיבור בפני הכיתה. התמקדות בקבוצות שיח קטנות עשוי להיות פתרון מועיל, אולם היום היקף השעות המוקצה לקורסים איננו מאפשר זאת.

בזמן מלחמת "חרבות ברזל" התנדבתי לתרגל שיח באנגלית עם סגל המרצים והמרצות באוניברסיטת בר־אילן ונחשפתי לקושי הסובייקטיבי והאובייקטיבי שקיים גם אצל הסגל במיומנויות השיח באנגלית ובתקשורת עם עמיתים מחו"ל. שיח אחד על אחד או בקבוצות קטנות הוכיח את עצמו בשיפור הביטחון בדיבור, בשטף הדיבור וברמת הדיוק שלו.

היחידה לאנגלית כשפה זרה באוניברסיטת בר־אילן מקדמת סביבת למידה דינמית ומכילה. היחידה מכירה בכך שסטודנטים וסטודנטיות ברמות מיומנות שונות דורשים אסטרטגיות מותאמות כדי לנווט בנבכי השפה האנגלית ומחויבת לקידום הבנה של טקסטים אקדמיים באנגלית מתחומים שונים, בהתאמה לרמות השונות של הסטודנטים. משוב קבוע מהסטודנטים והערכה קבועים של הסטודנטים במהלך הקורסים ובתחומי הלמידה השונים (קריאה, כתיבה, התבטאות בעל־פה) ממלאים תפקיד מרכזי במתודולוגיית ההוראה של סגל היחידה. הערכות קבועות אלה מודדות את מיומנות השפה של הסטודנטים והסטודנטיות, ונוסף על כך, מספקות תובנות לגבי ההתקדמות האישית, וכך מאפשרות את התאמת השיעורים העתידיים כדי לתת מענה לצורכי למידה ספציפיים.

כאמור, במהלך מלחמת "חרבות ברזל", ובעקבות עיכוב פתיחת שנת הלימודים האקדמית, קידמה היחידה שלנו יוזמה לתרגול שיח באנגלית הן לסגל והן לסטודנטים. הפעילות ההתנדבותית הזאת העשירה אותי ותרמה לי רבות. הקדשת הזמן לתרגול בעל־פה באנגלית משדרת לסטודנטים ולסטודנטיות את החשיבות העליונה שהסגל להוראת אנגלית מייחס למיומנות זו, והשיח עם חברי סגל שימש גם לקידום מיומנויות השיחה באנגלית, אבל גם קידם קשר ושיח בין מרצים והמרצות מהמחלקות השונות באוניברסיטת בר־אילן, שאין לנו ממשק אתן בעבודה היום־יומית. זו היתה בעבורי הזדמנות ייחודית להכיר חברי סגל מתחומי מחקר שונים; השיח אתם חשף אותי לדילמות ולקשיים דומים במסע האקדמי, וחילופי רעיונות ודעות עמם היו מעניינים ומפרים ביותר.

נוסף על ההוראה, בלימודים לקראת התואר השלישי כתבתי עבודת התזה והגנתי עליה, כותרתה: "עיצוב זיכרון השואה ביד ושם בראשית פועלו מבעד לפריזמת העדויות והתרגום", בהנחייתו של ד"ר עמרי אשר מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר־אילן. נוסף על כך, בעת האחרונה סיימנו כתיבת מאמר משותף, המבוסס על עבודת התזה שלי, ומיועד לפרסום בכתב־עת מחקרי העוסק בשואה. המומחיות והתמיכה של ד"ר עמרי אשר מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב מסלול המחקר שלי. הדרכתו לא רק סיפקה תובנות על המורכבות של לימודי תרגום והיסטוריה, אלא גם אתגרה אותי לחקור ממדים חדשים בתחום.

בימים אלו, שבהם נאבקת מדינת ישראל בכוחות המעוניינים להשמידה, ניכרת הרלוונטיות של חקר השואה במלוא עוצמתה. בזמנים סוערים אלו, ההצטלבות בין מדעי הרוח לאתגרי התקופה הופכת משמעותית יותר ויותר ומדגישה את הרלוונטיות הבוערת של מדעי הרוח. חקר השואה חורג מהקשרו ההיסטורי ומתגלה כעדשה ביקורתית שדרכה אנו יכולים לנתח ולהבין מאבקים עכשוויים ולקחים שהופקו מהשואה – על ההשלכות של שנאה בלתי מבוקרת, על חשיבות ההגנה על זכויות האדם ועל הציווי להתעמת עם אידאולוגיות קיצוניות.